top of page
וינותרפיה
שיטה שיקומית ייננית-רגשית ראשונה מסוגה בעולם עבור לוחמים ולוחמות המתמודדים עם פוסט טראומה
פעילות העמותה
עמותת TERRA UMA מפעילה תוכנית שיקומית דו-שנתית ראשונה מסוגה בעולם (וינותרפיה) עבור לוחמים ולוחמות המתמודדים עם פוסט-טראומה. דרך עבודה חווייתית ויצרנית בכרם וביקב, המשתתפים מחזירים לעצמם ביטחון, מסוגלות ומשמעות - ופותחים פרק חדש בחייהם.
עמותת TERRA UMA מפעילה תוכנית שיקומית דו-שנתית ראשונה מסוגה בעולם (וינותרפיה) עבור לוחמים ולוחמות המתמודדים עם פוסט-טראומה.
דרך עבודה חווייתית ויצרנית בכרם וביקב, המשתתפים מחזירים לעצמם ביטחון, מסוגלות ומשמעות - ופותחים פרק חדש בחייהם.
הסיפורים שמאחורי סדרות היין האישיות
סדרות היין האישיות נוצרו בידי לוחמים ולוחמות המתמודדים עם פוסט־טראומה. כל סדרה מאפשרת הצצה לעולמם ולתהליך הווינותרפיה.
היין של סתיו
שמי סתיו, בן 33 ממושב מיצר שבגולן.
בימים טובים פועל בתחום החינוך ואפיית הלחמים.
נשוי לסהר ואבא לדרור הקטנה.
בקיץ 23' יצאנו אני וסהר לטייל בהודו. ב7.10.23 נחתנו בתאילנד.
יצאנו חזרה לארץ בטיסה הראשונה שיצאה מבנגקוק וב8.10.23 בערב התחיילתי ביחידה שלי.
לאחר כחודש, וכמה אירועי לחימה מורכבים, השתחררתי.
הלחימה נשארה איתי ומאז הכל שונה.
בימים טובים פועל בתחום החינוך ואפיית הלחמים.
נשוי לסהר ואבא לדרור הקטנה.
בקיץ 23' יצאנו אני וסהר לטייל בהודו. ב7.10.23 נחתנו בתאילנד.
יצאנו חזרה לארץ בטיסה הראשונה שיצאה מבנגקוק וב8.10.23 בערב התחיילתי ביחידה שלי.
לאחר כחודש, וכמה אירועי לחימה מורכבים, השתחררתי.
הלחימה נשארה איתי ומאז הכל שונה.
היין של מתן
אני בן 37, נשוי לשחר ואב לעומר המהממת. במשך שנים הייתי בשירות המדינה ובהייטק כיזם. במקביל, המשכתי לאחר השירות הסדיר והקבע, בשירות מילואים ביחידת עוקץ בצוות של כלבים לאיתור חללים.
ה7 באוקטובר תפס אותי במקום שלא ציפיתי לו - כמו סכין בבטן הרכה. בסוף הסבב הראשון הסביבה שלי ובסוף אני הבנו שמשהו שונה. התחלתי בטיפול ובניסיון להבין מה קורה ואיך אני עוצר את שטף הדם הפורץ הזה.
בזכות הסביבה שלי נכנסתי לאיזשהו כיוון שיקומי. אני מנסה לעשות את כל מה שאני יכול כדי להמשיך וליצור. עם כל יום שעובר, אני לומד ומקבל את העובדה שיש מחר.
ה7 באוקטובר תפס אותי במקום שלא ציפיתי לו - כמו סכין בבטן הרכה. בסוף הסבב הראשון הסביבה שלי ובסוף אני הבנו שמשהו שונה. התחלתי בטיפול ובניסיון להבין מה קורה ואיך אני עוצר את שטף הדם הפורץ הזה.
בזכות הסביבה שלי נכנסתי לאיזשהו כיוון שיקומי. אני מנסה לעשות את כל מה שאני יכול כדי להמשיך וליצור. עם כל יום שעובר, אני לומד ומקבל את העובדה שיש מחר.
היין של שלומי
בשנת 1995 הייתי לוחם גבעתי ונפצעתי קשה מאוד באירוע בו 8 אנשים שהיו מסביבי נהרגו. מאז, בכל מיני דרכים ניסיתי לשקם את עצמי ולחזור לחיים. הרבה בזכות התהליך של הוינותרפיה הצלחתי למצוא משמעות בחיי.
היין של בן
קוראים לי בן ואני בן 38, נשוי לדניאל, אבא לעומר דור ואיתי. שירתי בסדיר ובמילואים בצנחנים, הייתי שותף לעשרות פעילויות מבצעיות כולל מבצע עופרת יצוקה ב2008.
שנים הסתובבתי בעולם עם סימפטומים שנטבעו בי מהשירות הצבאי כגון מוכנות יתר, עוררות יתר אימפולסיביות ועוד.
ב- 7.10.23 בשעות הבוקר הוקפצתי מהבית לדרום עם החברים לצוות לתוך התופת של אותו היום. המראות, הלחץ והחוויות מאותו יום ככל הנראה נחרטו בי וכעבור 20 יום התחילו לי התקפי חרדה חזקים שלבסוף גרמו לי לעצור ולהושיט יד לעזרה.
לאחר שנתיים של טיפולים וחזרה מדורגת לשגרה מצאתי את תומר ואת עמותת טרה אומה ומשם הכל היסטוריה.
שנים הסתובבתי בעולם עם סימפטומים שנטבעו בי מהשירות הצבאי כגון מוכנות יתר, עוררות יתר אימפולסיביות ועוד.
ב- 7.10.23 בשעות הבוקר הוקפצתי מהבית לדרום עם החברים לצוות לתוך התופת של אותו היום. המראות, הלחץ והחוויות מאותו יום ככל הנראה נחרטו בי וכעבור 20 יום התחילו לי התקפי חרדה חזקים שלבסוף גרמו לי לעצור ולהושיט יד לעזרה.
לאחר שנתיים של טיפולים וחזרה מדורגת לשגרה מצאתי את תומר ואת עמותת טרה אומה ומשם הכל היסטוריה.
היין של גלעד
ב7.10 עזבתי את המשפחה ויצאתי להילחם, מראש הנקרה ועד לכוח הראשון שנכנס לחאן יונס. השארתי 4 נפשות בבית, לנהל שגרת חיים "רגילה", בעודי מנסה לעשות ג'אגלינג בין הצורך להילחם בחוץ לרצון לשמור על המשפחה מאחור.
היין של ליאור
אני ליאור מרמת הגולן נשוי, אבא לארבע בנות וסבא לנכד. שירתתי בצה״ל ובמשטרת ישראל 31 שנים כלוחם בצנחנים וביחידה מיוחדת במשמר הגבול וכיום משרת כלוחם במילואים ביחידת פרא ברמת הגולן ….עשרות שנים של כדורי שינה עד שרופאת המשפחה החדשה שלי הוציאה אותי מהסרט וקבעה נחרצות שאני פוסט טראומתי. מאז אני מתמודד עם שינה מקוטעת וחלקית ועייפות מצטברת שגורמת לחוסר אנרגיה. לקחתי את עצמי בידיים ואני ממלא את הימים שלי ברכיבת סוסים, ביוגה תרפיה, במעגלי שיח, טיולים בטבע וגולת הכותרת במסע היין המדהים .שהכניס תקווה ענקית לחיי
היין של ג'ולי
אני ג'ולי,
גדלתי במשפחה מדהימה באור עקיבא וב20 שנה האחרונות אני חיה ונושמת את תל אביב.
אני אוהבת להריח יין, לשתות יין, ועכשיו גם לייצר יין..
אני בעיקר אוהבת לראות אנשים שנהנים מהקסם של היין.
הקסם שמצליח לחבר אנשים אחד לשני עם אלגנטיות וחיוך.
גדלתי במשפחה מדהימה באור עקיבא וב20 שנה האחרונות אני חיה ונושמת את תל אביב.
אני אוהבת להריח יין, לשתות יין, ועכשיו גם לייצר יין..
אני בעיקר אוהבת לראות אנשים שנהנים מהקסם של היין.
הקסם שמצליח לחבר אנשים אחד לשני עם אלגנטיות וחיוך.
היין של נתיב
היי, אני נתיב ואני בן 36. נשוי לענבר ואבא לנועם ויובל.
אני מהנדס במקצועי ומבשל בירה, עושה קדרות וטבח חובב עם תשוקה ליצירה ועבודה עם הידיים.
העבודה עם הידיים מספקת לי מקום של שקט ורוגע והתוצר גורם לי להנאה וסיפוק לחלוק עם הסביבה שלי.
אני מהנדס במקצועי ומבשל בירה, עושה קדרות וטבח חובב עם תשוקה ליצירה ועבודה עם הידיים.
העבודה עם הידיים מספקת לי מקום של שקט ורוגע והתוצר גורם לי להנאה וסיפוק לחלוק עם הסביבה שלי.
היין של ניר
בן 57, נשוי ואב ל 4 ילדים אהובים.
שרתתי כחבלן בירושלים בשנות ה-90, בתקופת פיגועי ההתאבדות. הזרעים של הפוסט-טראומה נזרעו כבר אז. השנים עברו והפכתי לקיפוד- דוקר כל מי שמתקרב אליי לא טוב, כועס, מתפרץ, ולא יודע למה. לא מבין למה. אין לזה שם. זה משהו בי. אבל לא תמיד הייתי כזה. אומרים שהייתי שמח. אחר כך כבר לא.
לפני כשש שנים מצאתי את השם. יש לי פוסט-טרואמה. כשיש שם, אפשר להתחיל להבין, ללמוד, לקרוא, ואז להבין יותר, לטפל. מה אני מרגיש, מה מחזק ותומך, מה לא, מה לומר לסובבים אותי כדי שיבינו ויכילו אותי ברגעים פחות טובים וגם, ולא פחות חשוב, להבין יותר את מה שעברו היקרים לי בשנותי הקוצניות, לדעת שגם להם היה לא פשוט.
אני כבר 30 שנה במסע. צעד צעד לעבר מקום יציב ובטוח. בתוכי, עם יקיריי ובעולם.
שרתתי כחבלן בירושלים בשנות ה-90, בתקופת פיגועי ההתאבדות. הזרעים של הפוסט-טראומה נזרעו כבר אז. השנים עברו והפכתי לקיפוד- דוקר כל מי שמתקרב אליי לא טוב, כועס, מתפרץ, ולא יודע למה. לא מבין למה. אין לזה שם. זה משהו בי. אבל לא תמיד הייתי כזה. אומרים שהייתי שמח. אחר כך כבר לא.
לפני כשש שנים מצאתי את השם. יש לי פוסט-טרואמה. כשיש שם, אפשר להתחיל להבין, ללמוד, לקרוא, ואז להבין יותר, לטפל. מה אני מרגיש, מה מחזק ותומך, מה לא, מה לומר לסובבים אותי כדי שיבינו ויכילו אותי ברגעים פחות טובים וגם, ולא פחות חשוב, להבין יותר את מה שעברו היקרים לי בשנותי הקוצניות, לדעת שגם להם היה לא פשוט.
אני כבר 30 שנה במסע. צעד צעד לעבר מקום יציב ובטוח. בתוכי, עם יקיריי ובעולם.
היין של נועה
קוראים לי נועה, בת 23, והייתי לוחמת ומפקדת בחטיבת החילוץ וההצלה. ב-7.10.2023 הייתי סמלת טירונים בבסיס זיקים לאחר שירות של 2.4 שנים, ונפצעתי קשה מאוד מירי בראש בזמן לחימה נגד המחבלים.
בזמן הלחימה איבדנו 7 חברים, 6 מפקדים וטירון.
מאז, אני נמצאת בשיקום אינטנסיבי וארוך כדי לחזור לחיים כמה שיותר טוב!
בזמן הלחימה איבדנו 7 חברים, 6 מפקדים וטירון.
מאז, אני נמצאת בשיקום אינטנסיבי וארוך כדי לחזור לחיים כמה שיותר טוב!
היין של יוני
בן 41 נשוי לחני ואבא לאוריה, אופיר ואמי.
עצמאי, חולם להיות פאקמן של חוויות.
עצמאי, חולם להיות פאקמן של חוויות.
היין של גבריאל
איש של משפחה, של שקט ושל חיבור עמוק לאדמה ולשורשים שלי. לאורך חיי תמיד האמנתי בכוחה של עשייה שקטה ובחשיבות של העוגן המשפחתי שמחזיק אותנו גם בימים סוערים.
היין של נועם
נשוי ללי-אור, אבא של איה, יהלי וליה.
היין של הגר
שמי הגר, שירתתי בצבא בתפקידים שונים בהם תפקידי לחימה. בקרב באזור חאן יונס חיי קיבלו תפנית ומסלול חדש, אותו למדתי לקבל ואיתו לחיות.
היין של אוריאל
שמי אוריאל שוקרון בן 26 נשוי לרוני ואבא לרז, ב7.10 מצאתי את עצמי , מ״מ בצנחנים נלחם עם חיילי על הבית של כולנו ועל מדינתינו האהובה, המחיר לא היה קל איבדתי חיילים אהובים ובמהלך הקרבות אף נפצעתי אנוש. ומשם הדרך הייתה ועודנה ארוכה ומפותלת.
היין של תומר
קיבוצניק מלידה, נשוי לורד ואבא לינאי, יהונתן והילה. את רוב חיי ביליתי בשדות ובנופים הפתוחים, על טרקטור או ברגל. בלי לתכנן - הדרך לחזור לנשום התחילה עם המגע המחודש באדמה.
היין של רז
בן 32 מתל אביב נשוי לרעות ואבא של גאיה.
אוהב אוכל, אנשים וטבע ומתמודד עם פוסט טראומה ממלחמת ״צוק איתן״, חובש בנחל.
אוהב אוכל, אנשים וטבע ומתמודד עם פוסט טראומה ממלחמת ״צוק איתן״, חובש בנחל.
היין של מאוריסיו
שמי מאוריסיו, יליד 91' בקראקאס ונצואלה. בן לאמא יולנדה ממקסיקו ואבא פדרו מארגנטינה. בן זקונים למשפחה עם שני אחים ואחות גדולים יותר.
עליתי ארצה מחלומות, ערכים ואידאולוגיה ציוניים במטרת להתגייס ולשרת את המדינה באמצעות שירות בצה"ל.
במהלך אירועי לחימה במסגרת מבצע שובו אחים ולאחר מכן צוק איתן נפצעתי פיזית ובגין פציעותיי הוכרתי כנכה צה"ל.
השתחררתי מהצבא והמשכתי הלאה בחיי אך, כבר לא הייתי אותו אדם שהייתי לפני.
הדחקתי את זה החוצה והחלטתי לשים מסיכה, משהו שיסתיר את התחושות שלי מהסביבה ואולי אפילו מעצמי.
שנים הסתובבתי כך ובמעלה הדרך, לאחר שהכרתי את אהבת חיי שלימים תהפוך לאשתי ואם ילדיי, יפול לי האסימון שאני לא צריך לשים מסיכה.
אני יכול להכיר בזה, וזה לא יעשה ממני "פחות גבר", לא יעשה אותי "פגום".
כפי שלמדתי להתמודד עם הכאבים מפציעותיי הפיזיות באמצעות טיפול קבוע, כך אעשה גם עם פציעתי הנפשית.
עליתי ארצה מחלומות, ערכים ואידאולוגיה ציוניים במטרת להתגייס ולשרת את המדינה באמצעות שירות בצה"ל.
במהלך אירועי לחימה במסגרת מבצע שובו אחים ולאחר מכן צוק איתן נפצעתי פיזית ובגין פציעותיי הוכרתי כנכה צה"ל.
השתחררתי מהצבא והמשכתי הלאה בחיי אך, כבר לא הייתי אותו אדם שהייתי לפני.
הדחקתי את זה החוצה והחלטתי לשים מסיכה, משהו שיסתיר את התחושות שלי מהסביבה ואולי אפילו מעצמי.
שנים הסתובבתי כך ובמעלה הדרך, לאחר שהכרתי את אהבת חיי שלימים תהפוך לאשתי ואם ילדיי, יפול לי האסימון שאני לא צריך לשים מסיכה.
אני יכול להכיר בזה, וזה לא יעשה ממני "פחות גבר", לא יעשה אותי "פגום".
כפי שלמדתי להתמודד עם הכאבים מפציעותיי הפיזיות באמצעות טיפול קבוע, כך אעשה גם עם פציעתי הנפשית.
היין של שחר
בן 33 - עכבר העיר והעכבר הכפר. גדלתי בתל אביב ועכשיו גר בכפר צמוד ליער ולאדמה.
אוהב אדם (כמה שאפשר) וטבע, חייכן וסה״כ אוהב את החיים.
אוהב מלאכות וללמוד ליצור בעצמי (לדוגמא יין), מנסה לחיות כל יום ביומו ולא להסתכל יותר מדי על העבר ועל העתיד.
אוהב אדם (כמה שאפשר) וטבע, חייכן וסה״כ אוהב את החיים.
אוהב מלאכות וללמוד ליצור בעצמי (לדוגמא יין), מנסה לחיות כל יום ביומו ולא להסתכל יותר מדי על העבר ועל העתיד.
היין של שוקו
נעים מאוד, קוראים לי שוקו ואני בן 45, נשוי לקסם של אישה ויחד אנו הורים לשלושה ❤️
אובחנתי כהלום קרב בשנים האחרונות אך התברר שפוסט טראומה תמיד היתה איתי לאורך 20 שנה, תמיד היתה אבל לנו אף אחד לא סיפר... בקצרה הסיפור שלי הוא על התמודדות מול המפלצת כ20 שנה ללא מודעות ובמחשבה שאתה פשוט משוגע או מוזר ועוד מלא דימויים מהסוג הזה.. ואז האבחון וההבנה של ההלום לפחות כלפי עצמו. מבין טוב יותר במה הוא נלחם, או מנסה להפסיק כבר "להילחם".
אובחנתי כהלום קרב בשנים האחרונות אך התברר שפוסט טראומה תמיד היתה איתי לאורך 20 שנה, תמיד היתה אבל לנו אף אחד לא סיפר... בקצרה הסיפור שלי הוא על התמודדות מול המפלצת כ20 שנה ללא מודעות ובמחשבה שאתה פשוט משוגע או מוזר ועוד מלא דימויים מהסוג הזה.. ואז האבחון וההבנה של ההלום לפחות כלפי עצמו. מבין טוב יותר במה הוא נלחם, או מנסה להפסיק כבר "להילחם".
היין של איתי
אהלן, קוראים לי איתי ואני בן 32, נשוי לתמר ואב לכרמי. שירתתי בהנדסה קרבית והקדשתי את רוב ימי בשנים האחרונות למילואים, מציאות שהביאה הרבה אתגרים לשגרה ולחיים בבית.
היין של יונתן
מגיע מקיבוץ דגניה א. דור רביעי לקיבוץ הראשון. סיפור קיבוץ קלאסי עד שהגעתי לצבא והכל התהפך. מאז ברחתי לאוסטרליה ל3 שנים וחזרתי לארץ לאחר מכן. עבדתי ברפת כ12 שנים ולאחר מכן עברתי לתחום הדבורים, שם עבדתי כדבוראי למשך 3 שנים בדרום הארץ במושב עין יהב. חקלאות אצלי זה בדם. כשהגעתי לתוכנית זה ישב כמו אבן משתלבת בשביל חיי. אומנם לא ידעתי לאן אני מגיע ומה מצפה לי אבל ידעתי שאם קשורים חקלאות ורגש בעניין, זהו מקומי.
100% מההכנסות מועברות לשיקום הלוחמים והלוחמות
המסע שלנו במספרים
20+
אנשי טיפול וצוות מלווה
100+
לוחמים ולוחמות
20+
ייננים ויינניות
300+
מתנדבים ומתנדבות
עידו לוינסון MW
אסף מרגלית
דנה בני
גיא אשל
אור נדבך
דרור אנגלשטיין
דן שיינמן
אייל דרורי
מיטל דמרי קול
ענת גרשון קידר
יונתן קורן
מאירם הראל
סטאס פלדביין
שירי רוזנטל קובה
מורן הדר
חי וורטמן
דור פנטי
אדר בן שלוש
הצוות המקצועי
רוצים לקבל עדכונים על הפעילות והתוצרים שלנו לפני כולם?
bottom of page